החיים בארץ לאחר השואה

כאשר הגיע אבי למכון וייצמן בהמלצת דוד שלו שכבר היה בארץ, הוא התבקש לספק המלצות מקרובי משפחה כדי להוכיח שהוא אמין ואינו מרגל. רק אז, כחודש לאחר שעלה לישראל, התקבל לעבודה במכון ויצמן למדע, וקיבל כרטיס עובד שנשא את המספר 81 - המספור התחיל עם חיים ויצמן שהיה עובד המכון מספר אחת. הפרופ' אהרון קציר ז"ל היה הבוס שלו, ובהמשך עבד רבות גם עם אפרים קציר ז"ל. משימתו הייתה להקים מעבדה לחקר חומרים פלסטיים, שהיו אז בחזית המחקר. שישה חודשים לאחר מכן השתתף העולה החדש, העובד מספר 81, בטקס חנוכת מכון ויצמן למדע, במחיצתם של שרים, חברי כנסת, שגרירים ואורחים רמי מעלה אחרים. אבי שימש טכנולוג של המעבדה לפלסטיקה של מכון ויצמן, ובתוקף תפקידו, נוסף על סיועו לחקר הכימיה של פולימרים, היה מעורב במהלך השנים בייצור של עשרות חומרים והתקנים פלסטיים. אחד הפרויקטים הראשונים שלו היה פיתוח חלקים פלסטיים שנדרשו לבנייתו של "וייצק", המחשב האלקטרוני הראשון בישראל. הוא עבד בשיתוף פעולה עם רופאים בארץ, בפיתוח התקנים רפואיים שונים, כולל ציפוי פלסטי לברגים המשמשים בניתוחים, צינורות זעירים לעירוי דם ממושך, כולל לצנתורים, מפרקים מלאכותיים, תאי דיאליזה חד-פעמיים, לב מלאכותי ועוד. הוא היה מעורב גם בפיתוח נייר העתקה הרגיש ללחץ ולחום, מרכיבים פלסטיים למערכות השקיה (טפטפות), ממטרות, ציפוי דונג לתפוזים JAFFA, גלגלי שיניים פלסטיים בשעוני מים, ומערכת להתפלת מים ועוד פיתוחים רבים. גם במערכת הביטחון הוא עסק בפיתוחים שונים, בין השאר עם האלוף ישראל טל ז"ל אבי טנק המרכבה. הוא פרש לגמלאות בשנת 1987, לאחר כמעט ארבעה עשורים במעבדה לפלסטיקה.